אני עובדת עם נשים על בסיס יומי. נשים חכמות, מוכשרות, יצירתיות. מרוויחות אבל ששששש אל תגלו לאף אחד שהן גם אימהות. כי במציאות הלא הגיונית שאנחנו חיים בתוכה, נשים נאבקות כל כך חזק על הכרה במגרש המקצועי, שרבות מהן מרגישות צורך "להצניע" את האימהות שלהן. באיזשהו מקום, האימהות הפכה להיות משהו שמסתכלים עליו כ"לא מקצועי" כי מה זה להיות אמא? כל אחת יכולה.

הציפייה הלא מדוברת היא שתעבדי עד לרגע שתרגישי ראש יוצא לך בין הרגליים, אחרי שבועיים תהיי זמינה למיילים וישיבות, וכמובן שתחזרי לעבודה כמה שיותר מהר עם או בלי חופשת לידה. ומה קורה כשהילד חולה? אין בעיה. יד אחת מקלידה והשנייה מנגבת נזלת ירוקה. הילדה בחופש? ג'ימבורי בשבילה בהסוואה לשיחת עבודה דחופה בשבילך. את עצמאית? ברוכה הבאה! על אחת כמה וכמה את לא יכולה להרשות לעצמך להיות אמא. את חייבת להגיד כן לכל הצעה כי מי יודע מתי ייכנס הפרויקט הבא? ומה עם הילדים? תמצאי פתרון. את הריי אמא. את יכולה לעשות הכל. וכך ביננו מתהלכות אלפי סוכנות כפולות ולא בשירות המוסד. ביום בעלות עסקים קונות, מנהלות, חוזים, לקוחות, פגישות וסקייפ. מגיעות הביתה בלילה ישר למשמרת שנייה: מחנכות, מחתלות, מגשרות, ודופקות שניצלים שיהיה גם אוכל טרי למחר. פלא שכמעט כל מי שאני מדברת איתה מספרת על תחושת תסכול ותשישות?

הג'ינגול הלא הגיוני הזה קשור לזה שכשערערנו על היכולת שלנו להיות לא רק אימהות אלא גם בעלות עסקים, שכחנו לבחון באופן יסודי אם משהו צריך גם להשתנות בעולם העסקים. אוטומטית אימצנו את השפה ששמה דגש על המושגים- כסף וזמן ואת המשוואה "כמה שיותר כסף + כמה שפחות זמן = הצלחה". אבל כשאת בעלת עסק שרוצה גם לראות את הילדים שלה המשוואה הזאת פשוט לא רלוונטית. כי המשוואה הזאת היא הגורם שבגללה מיליוני ילדים יודעים לענות ש"אבא בעבודה!" ותכלס אין להם מושג מי זה האיש הזה.

הרבה מהם לא שם. לא בנדנדה, לא ביום הראשון בגן, לא כשהיא לוחשת סוד על מישהו בכיתה שמוצא חן בעיניה. ואם תבחרי גם את לשחק במגרש הישן, גם את תפספסי את הרגעים הקטנים והמשמעותיים האלה שלא יחזרו לעולם. אבל אפשר לבחור גם אחרת. ולאט לאט אני עדה לטפטופי מהפכה שמערערת על הנוסחה הזאת ומכניסה אליה אלמנט חדש, דגש שמשנה את המשחק והיא- איכות הדרך.

הצלחה לא שווה לכסף. כי כסף הוא תמיד אמצעי ולא מטרה. הדבר שרוב האנשים המצליחים בעולם זיהו בתור המרכיב הכי חשוב בחיים הם קשרים. קשרים משמעותיים שממלאים את הלב שלנו יותר מכל דבר שנוכל לקנות בכסף. ברגע שבאמת באמת תאמיני שהדבר המשמעותי היא הנאה מהדרך, מההווה מאיך שאת חיה את החיים עכשיו, תצליחי לשחרר את הנוסחה הישנה שמקדשת רק את התחנה הסופית. גם אם הדרך ליעד המקצועי שלך תיקח יותר זמן, לפחות תיהני ממנה בחברת כמה אנשים חביבים, ביניהם הילדים שלך. וזו הצלחה אמיתית.

Photo: Marcelo Silva