שנה חדשה הוא זמן קלאסי של חשבון נפש ולכולנו יש (תמיד) דברים שאנחנו פחות מרוצות מהם והיינו רוצות לשפר בעצמנו. רגע לפני שאת שוב קובעת לעצמך מטרה ושבועיים אחרי מתבאסת על עצמך על חוסר ההתמדה, חשבתי שאולי תמצאי את ״תיאוריית החיסון לשינוי״ של הפסיכולוגים רוברט קייגן וליסה לאהיי מעניינת. 

מאחורי השם החמוד והאקטואלי מתמיד, מסתתרת תיאוריה שעשויה להיות חתיכת לגו משמעותית בהתפתחות האישית שלך. 

בתהליכי שינוי סטנדרטיים, ברגע שזיהית איך הפעולות שאת עושה עומדות בסתירה למטרה שלך, ״פתרונות פלסטר״ יצירה של אוסף פתרונות התנהגותיים שתאורתית יפתרו את הבעיה. 

אבל שינוי אף פעם לא תלוי בהבנה של מה היינו רוצות לשנות. כשאנחנו מנסים לייצר שינוי ברמה התנהגותיים לרוב אנחנו פוגעים באמונות עמוקות יותר שמשרתות אותנו בחיים. שינוי תלוי קודם כל בהבנה עמוקה של ההתנהגות הנוכחית שלנו והעלאת המודעות למשמעות האדירה שיש לה עבור הזהות העצמית שלנו. במקום לחפש פתרון מעשי, התיאוריה של חסינות לשינוי, תעודד אותנו להעמיק את ההבנה של הסיטואציה הנוכחית ולזהות את האמונה שמייצרת את ההתנהגות. סיכוי לשינוי קיים רק מתוך העלאת המודעות וגילוי אמפתיה כלפי המנגנון הקיים. לכן- אם את רוצה לשנות משהו בעצמך,  תתחילי בלשאול איך הפעולות הנוכחיות שלך משרתות משהו גדול יותר שאת מאוד מאמינה בו. 

 

בואי ננסה להבין את ארבעת השלבים של התיאוריה בעזרת דוגמה פשוטה.

שלב 1 זיהוי המטרה- 

קל. תבחרי איזשהו נושא שאת רוצה להשתפר בו. 

לצורך הדוגמא- להרגיש יותר מוערכת בעבודה.

 

שלב 2 זיהוי התנהגויות הנוכחיות העומדות בסתירה למטרה- 

אילו פעולות את עושה או נמנעת מלעשות שלא משרתות את המטרה שלך. בדוגמה שלנו זה יהיה נניח שאת לא יוזמת תקשורת עם הבוסית שלך ולא מבקשת פידבק.

 

שלב 3- זיהוי האמונה מאחורי הפעולה/ אי הפעולה 

פתרון פלסטר מבוסס התנהגות בדוגמה שלנו יהיה נניח:

להתחייב לשלוח אחת לשבוע מייל עדכון לבוסית על הפרויקטים שאת עובדת עליהם כרגע ומה הסטטוס שלהם. או למשל לקחת על עצמך יוזמה כלשהי בעבודה. או להזמין אותה לקפה. 

על פניו אחלה פתרון אבל הבעיה היא שפתרון כזה הוא רוב הפעמים לא אחד שנתמיד בו. מספיק שהבוסית לא תענה, או שיהיה עומס, או שהיא תגיב באופן שונה ממה שציפינו,  וביי להתנהגות החדשה. 

תיאוריית החיסון לשינוי מאמינה במקרה של המחפשת הערכה האמונות שבגללן היא נמנעת מתקשורת עם הבוסית יכולות להיות למשל-

*אני לא מספיק טובה 

*המערכת לא כאן לשרת אותי אני כאן לשרת אותה

*הבוסית אמורה לזהות בעצמה את הערך שלי

*לשים על עצמי פוקוס זה מסוכן

 

שלב 4- זיהוי תפיסות העולם מאחורי האמונות

אחרי שזיהית את האמונה שמאחורי ההתנהגות הנוכחית שאת רוצה לשנות, השלב הבא יהיה לזהות את ההנחות הגדולות או תפיסות העולם שמסתתרות מאחורי האמונות האלה. הדברים הגדולים שהופכים אותך למי שאת. 

במקרה שלנו הבחירה לא לפעול לקידום אישי בעבודה למרות הרצון להיות מוערכת ומקודמת יכולה לנבוע מתפיסות עולם שאומרות למשל-

*יש צדק בעולם ודברים טובים קורים לאנשים טובים 

*אנשים שרוצים להגיע רחוק משתלבים בצוות

*אנרגייה היא משאב מוגבל ועלינו לשמור עליה

*ההערכה החשובה ביותר היא זו של עצמך

 

זו רק דוגמה אחת אבל את מתחילה לראות את ההבדל? פתאום המטרה שלך לא נובעת מזה שאת הורסת לעצמך ותוקעת את עצמך. עכשיו את מודעת ללוגיקה של המוח שלך ולכך שההתנהגות שלך למעשה מכבדת ערכים שמשמעותיים עבורך ושאת מאמינה בהם בכל ליבך. פלא שאת לא רוצה לעשות פעולות שיוצאות נגד הדברים שהכי חשובים לך?

אם יש לך מטרה לשנה החדשה כדאי לזכור ששינוי קורה רק מתוך העלאת מודעות עצמית. אבל לכזו הנעשית מתוך אמפתיה לעצמנו יש לה גם הרבה יותר סיכוי להצליח.  Happy new year